המציאות של שימוש באנרגיית אינפרא-אדום לתיקון זכוכית במכשירים ניידים
התקנת רכיבי אינפרא-אדום בעלי הספק גבוה במכשירים ניידים לתיקון זכוכית היא משימה לא פשוטה. יש צורך להכניס כמות גדולה של חום לחלל קטן מאוד, ואי אפשר פשוט להקטין את גודל הנורה הרגילה ולקוות לתוצאות טובות. זה לא עובד כך.
יש צורך להיות חכמים בבחירת החוטים והצינורות העשויים קוורץ, אם רוצים שהמכשיר יעבוד כראוי.
הכנסת חום לחללים קטנים
כאשר מעבדים עם מכשירים קטנים, הצינורות העשויים קוורץ הם אלו שעושים את העבודה הקשה. אנו משתמשים בקוורץ באיכות גבוהה, מכיוון שהוא מסוגל לעמוד בעליות החום הפתאומיות הרבות טוב יותר מאשר חומרים זולים יותר.
מכיוון שהנורה נמצאת קרוב מאוד לזכוכית שצריך לתקן, אנו שומרים על עובי קטן של הצינורות. כך החום של האינפרא-אדום יכול לעבור דרך הצינורות מבלי לאבד אנרגיה.
אך יש בעיה: זכוכית דקה היא שבירה. אם המכשיר אינו מצויד בתמיכה מכנית איתנה, הצינורות עלולים להישבר ברגע שמניעים את המכשיר. זו איזון עדין מאוד.
טיפול בוולטג’ ובשינויי חום
וולטג’ לא יציב הוא בעיה קבועה. אם משתמשים במכשירים ניידים, יש סיכוי גדול שהוולטג’ ירד, מה שיגרום לנורות לא לעבוד כראוי.
כדי לפתור בעיה זו, אנו משנים את אורך וקוטר החוטים. בעצם, אנו מתאימים את האומות כך שהנורה תגיע לטמפרטורה הנכונה, ללא קשר לשינויי ההספק.
בנוסף, אנו מוסיפים ציפויים מיוחדים לקוורץ. ציפויים אלו מסייעים להעביר את החום לכיוון החלק שצריך לתקן. בלעדיהם, החלק האחורי של המכשיר יהיה חם מדי, וזה עלול לגרום להרס החוטים או לעיוות המכשיר כולו. זה לא נראה טוב.
הפעלת המכשיר בשטח
החיבור של הרכיבים האלו בחללים קטנים הוא המקום שבו רבים עושים טעויות. יש צורך בחיבורים שיוכלו לעמוד בעומסים גבוהים. מכיוון שהמכשירים האלו נעים ממקום למקום, הרעידות הן בעיה גדולה. אנו משתמשים בחוטים חזקים כדי שהחיבורים לא יישברו במהלך העבודה.
דבר אחר שצריך להילקח בחשבון: רכיבים אלו נהיים חמים מאוד בנקודה מסוימת. אם אין זרימת אוויר טובה, הנורות עלולות להישרף עוד לפני שסיימנו את העבודה. יש צורך לשמור על טמפרטורה נמוכה, אחרת יהיה צורך להחליף חלקים הרבה יותר מהר ממה שרוצים.