למה אנחנו חובטים בחיממי האמבטיות שלנו במעבדה
אמבטיות הן בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים, שינויי הלחות התמידיים והמים שנשפכים כל הזמן, זו סביבה קשה מאוד עבור רכיבי החימום.
אם חיממת המראה לא יוצרה כראוי, האטמים נהרסים, הלחות חודרת פנימה, והחוטים של החיממה נהרסים. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן החיממה תחזיק מעמד. במקום זאת, אנחנו מנסים להרוס אותן בכוונה.
מבחן “חדר האדים”
אנחנו לוקחים כל סדרה של נורות אינפרא-אדום ומכניסים אותן לחדר עם חום ולחות גבוהים. זו בעצם סאונה מתקדמת שיוצרת את אותו תנאי של אדים שיש באמבטיות, אך בפרק זמן קצר יותר.
הבעיה היא שהלחות מוצאת כל סדק קטן. אם יש חולשה באטמים של הצינורות או בחיבורים, המים מגיעים לאלקטרודות. זה גורם לחמצון, ואז – קראק – החיממה נהרסת. אנחנו עושים זאת כדי לדעת האם האטמים אכן עושים את עבודתם, הרבה לפני שהמוצר מגיע לבית הלקוח.
בחירת החומרים הנכונים
אנחנו משתמשים בטכנולוגיית אינפרא-אדום בגלים קצרים ובזכוכית קוורץ. למה קוורץ? כי הוא יכול לעמוד בשינויים החדים בטמפרטורה, מבלי להישבר.
האטמים הם החלק החשוב ביותר. אנחנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה לחום ובאפוקסי מיוחד כדי למנוע חדירת לחות. זה דורש איזון עדין – אם יש יותר מדי חום, הזכוכית עלולה להישבר. אם יש פחות חום, המראה נשארת מעורפלת. השקענו הרבה זמן בהתאמת הכוח, כדי שהזכוכית תישאר בטמפרטורה הנכונה ותמנע היווצרות טחב.
ביצועים לעומת הגנה
תמיד יש תמורה בין ביצועים לבין הגנה. אם אוטמים את הנורה יותר מדי, בלי ואקום מושלם, הצינורות עלולים להשחיר עם הזמן.
זה לוקח קצת זמן יותר לייצר את המוצרים, כשאנחנו בודקים את איכות הוואקום של כל יחידה. אבל זה שווה את הזמן הנוסף. זה אומר שאפשר לקחת מקלחת חמה בלי לדאוג שהמראה תיהרס – כל עוד המוצר מנוקז כראוי ולא נמצא במים.