למה תנור החימום שלכם נהרס בסופו של דבר (ואיך תיקנו את זה)
דמיינו שאתם מכניסים תנור חימום בעל עוצמה של 1500 וואט לתוך גזיבו. זו בעיה קשה – יש צורך לאחסן כמות עצומה של אנרגיה במקום קטן מאוד, ובנוסף יש להתמודד עם הלחות ועם שינויי הטמפרטורה הדרסטיים בחוץ.
רוב האנשים חושבים שהחלק שנהרס ראשון הוא רכיב החימום עצמו. אבל למעשה, בדרך כלל זה החומר שמשמש לאטימת החוטים.
איפה נוצרות הבעיות
כשמפעילים נורה אינפרא-אדומה, המקום שבו החוטים נכנסים לצינור הקוורץ נהיה חם מאוד. תנורים זולים משתמשים בחומרי הדבקה פשוטים; הם עובדים לזמן מה, אך החימום והקירור התמידיים גורמים להם להתייבש ולהיסדק. כשזה קורה, לחות חודרת לתוך התנור. אז חוט הטונגסטן מתחיל להתאוקסיד, או גרוע מכך – הבידוד נהרס ונוצר קצר במעגל החשמלי. זה לא אידיאלי.
הדרך הנכונה לעשות זאת
אנחנו עושים זאת בדרך אחרת. במקום להשתמש רק בחומר הדבקה פשוט, אנחנו משתמשים בתהליך מרובה שלבים שלקחנו מתהליכי הייצור של חברות מובילות. אנחנו משלבים סיליקון בעל עמידות גבוהה עם שימוש בשיטות מכניות לאטימת החוטים. זה יוצר מחסום אטום שמונע מחמצן ולחות לחדור לחלקים הפנימיים של התנור.
חברות זולות פשוט מצפות את החוטים בחומר מסוים. זה נראה טוב בשלב הייצור, אך החומר מתקלף לאחר מספר שימושים. השיטה שלנו שומרת על החוטים במקומם, גם כשהצינור מתרחב או מתכווץ.
חיסרון אחד
יש חיסרון אחד – מכיוון שהאטימה שלנו כל כך טובה, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים. לא ניתן לכופף את החוטים בזוויות חדות במהלך ההתקנה. אם תכופפו את החוטים קרוב מדי לנקודת האטימה, תגרמו ללחץ יתר על החיבור בין הקוורץ למתכת.
אבל יש גם יתרון: תקבלו תנור שלא יקלקל את החוטים שלו אחרי עונה אחת בלבד. פשוט עקבו אחר ההנחיות לגבי זוויות הכיפוף, ותקבלו תנור שיעמוד בחום בלי שום בעיות.