האיזון הנדרש: שמירה על איכות ההדפסה בעת חימום הזכוכית
הבעיה בעת ביצוע תהליך ההדפסה באמצעות מסך וחימום הזכוכית בו-זמנית, היא שיש צורך להתמודד עם החום הרב שנוצר. יש צורך בטמפרטורה גבוהה מספיק כדי שהזכוכית תתקשה והמתחים הפנימיים בה ייעלמו. אך אם נעשה שימוש בחום יתר – או בסוג לא נכון של חום – הדיו עלול להישרף. כך נקבל קווים מטושטשים או צבעים שאינם תואמים את הרצוי.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים.
הגעה לטמפרטורה הנכונה מבלי לפגוע באיכות ההדפסה
הטריק הוא להפעיל על הזכוכית זרם אנרגיה חזק וקצר. כך ניתן לגרום לתהליך החימום להתרחש מבלי שהחומרים האורגניים בדיו יישרפו. מנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים מצוינות, מכיוון שהן חודרות במהירות לפני השטח של הזכוכית. כך ניתן להשלים את התהליך במהירות. אם נעשה שימוש בחום איטי יותר, הדיו יישאר במצב של חימום ממושך, וזה יגרום לבעיות.
אנו משנים את ההספק של המנורות ואת המרחק שבו הן נמצאות, כדי למצוא את הטמפרטורה האידיאלית. הזכוכית מגיעה לנקודת הרכות שלה, אך הדיו נשאר במקומו.
התמודדות עם מתחים בזכוכית
תהליך החימום כולל עלייה לטמפרטורה גבוהה ולאחר מכן הפחתת הטמפרטורה. כדי שזה יצליח, החום חייב להיות אחיד בכל שטח הזכוכית. אם יש אזורים קרים, המתחים לא ייעלמו כראוי. וכשהזכוכית נחשפת לטמפרטורה נמוכה, היא עלולה להישבר. זה פשוט מאוד.
דבר נוסף שצריך להביא בחשבון هو הזדקנות המנורות. החוטים שלהן נשחקים עם הזמן, וכתוצאה מכך החום שהן מפיקות יורד. אם לא נשגיח על ההספק שלהן, הזכוכית לא תגיע לטמפרטורה הרצויה. כך נקבל זכוכית “רכה”, שלא עומדת בתקני בטיחות – וזו בעיה גדולה עבור כל מי שעוסק בתחום זה.
הפשרה
מנורות אינפרא-אדום בעלות הספק גבוה הן מצוינות לייצור בכמויות גדולות. הן מהירות מאוד. אך יש חיסרון: כל החום הזה יוצר עומס גדול על מאווררי הקירור. אם מערכת האוורור אינה מסוגלת להתמודד עם כמות החום הזו, המנורות עלולות להישרף מוקדם מדי.
בסופו של דבר, זו בחירה בין המהירות שבה רוצים לייצר, לבין התדירות שבה רוצים להחליף את הציוד.